סיפורו של קוקוס טרופי

הטעות הראשונה והאחרונה שעשיתי כשהגעתי למדינת סרי לנקה הייתה להגיע לעיר קולמבו. אני לא יכול לתאר כמה רעש היה בעיר הזו. האוזניים כאבו לי, הפיח לא עזב את קנה הנשימה שלי וכאב הראש רק התגבר מיום ליום. האמת, לא הבנתי מה אני עושה שם. מקום חסר אטרקציה, חסר כייף, מחריד. אבל אז? אז הגעתי לעיר אונה ואטונה- מקום מקסים ושקט, קרוב לים. גלים בלי סוף, שקט מהפנט, וכאב הראש שלי נעלם. האמת, אם אתם רוצים לטוס לסרילנקה אני ממש ממליץ להגיע ישר לחופים, בלי להיכנס בכלל לבירה קולומבו, חוץ מכמה מקדשים ובתי קפה אין הרבה מה לעשות שם, אם אתם עם ילדים הרעש הורג.

החוויה הגי גדולה שהייתה לי היא לראות את אחד הבחורים המקומיים מקוטף לי קוקוס מהעץ. איך הוא עושה את זה. תאמינו לי אין לי תשובה. מיומנות מדהימה של מוטיבציה, וטבעיות אנושית יוצאת מן הכלל. נהניתי מאוד. אכלתי ושתיתי אין ספור קוקוסים והחוויה הייתה פנטסטית. אני מודה. 10 ימים במקום הספיקו לי, טיולים של ממש לא עשיתי אבל זיכרונות מחופים מרהיבים יש לי בשפע. ואת סרילנקה אני לא אשכח, אחזור לשם שנית בטוח, והפעם לטיול כמו שצריך – טיול בסרי לנקה. את השיזוף שאיתו חזרתי ארצה, אין איך לתאר, השמש הייתה חברתי הטובה ביותר באי סרילנקה. התנתקות לצורך התחדשות זו המילה הנכונה להסביר את החוויה המרנינה שלי מהמדינה המדהימה הזו סרי לנקה, ספק טרופית, ספק חלומית.

מאת: יעל דודי